מעצב תעשייתי- איזה מין מקצוע זה?

פעמים רבות אנו (סגל המגמה) נשאלים לגבי עיצוב תעשייתי: אז מה בעצם המעצב עושה? מה הקשר לאמנות? מה

הקשר להנדסה? איזה מין מקצוע זה ואיך לומדים אותו?

למעצב תעשייתי נדרשים שלושה יסודות מבוססים: ידע תאורטי, ידע מעשי וידע של שיטות עבודה (מתודולוגיות).

נסביר קצת על כל אחד מהיסודות:

ידע תאורטי- זהו גוף הידע של חומרים, טכנולוגיות ייצור, שיווק, הנדסת אנוש, מכניקה וכל ידע נוסף שניתן לכאורה ללמוד מספרים. הידע התאורטי הוא בסיס הכרחי לכל תהליך עיצוב. החל מהבנת קהל היעד אליו פונים ועד ההחלטות של בחירת הגימורים והצבע של המוצר.

ידע מעשי- זהו גוף הידע המכיל בתוכו את הכלים המגוונים העומדים לרשות המעצב. כאן מדובר על שליטה ומקצוענות. אלה הם הכלים היעודיים למקצוע. מעצב תעשייתי צריך לשלוט בטכניקות בניית דגמים כמו דיגום ידני בחימר או דיגום בסדנה, בטכניקות לעיצוב ממוחשב והדפסה תלת-מימדית ובייצור סדרות בתבניות. גוף הידע המעשי נלמד מתוך ניסיון מעשי. כדי לדעת ולשלוט בכלים חובה על המעצב להתנסות בהם.

ידע שיטות עבודה- זהו גוף הידע שנותן למעצב את הגישה ההוליסטית. שיטות העבודה של עיצוב ופיתוח מוצרים מחברות בין הידע התאורטי והמעשי בתוך תהליך העיצוב. למעשה, כאן הדברים מתחברים לשליטה בתהליך שכולו מכוון לתוצר סופי ברור ומשמעותי. בהשאלה מעולם המוסיקה: מעצב תעשייתי הוא גם המלחין (איש הרעיון) וגם התזמורת (איש הביצוע). אך יש לו תפקיד נוסף. המעצב הוא גם המנצח על התזמורת. הוא אחראי על העברת הרעיון לביצוע הטוב ביותר. המעצב אינו אמן היוצר לצורך ביטוי עצמי. המעצב התעשייתי הוא אסטרטג של יצירתיות. וליצירתיות יכולות להיות דרכי ביטוי מגוונות מאוד, אך כולן מכוונות למטרה ברורה- מוצר חדש עבור משתמשים שירצו להשתמש בו והוא יועיל להם.

המאפיין הברור ביותר של המעצב התעשייתי הוא היכולת שלו לראות את הדברים במבט רחב מאוד, ויחד עם זאת לרדת לפרטים הקטנים ביותר. זהו מקצוע הוליסטי. מעצב תעשייתי חייב לדעת מגוון עצום של נושאים, ולרוב הידיעה הזו היא ברמת ההיכרות עם הנושא, ולאו דווקא מומחיות. למשל: מעצב צריך להכיר את כל טכנולוגיות הייצור העומדות לרשותו (ולרשות הלקוח שלו, כמובן). אחת הטכנולוגיות הנפוצות והזמינות היא עיבוד שבבי, מה שנקרא בלעז בשם כללי CNC. מעצב צריך להכיר את הטכנולוגיה, את החומרים בהם ניתן לעבוד ואת השלכות הייצור בטכנולוגיה זו על המוצר אותו הוא מעצב. אבל, המעצב ממש לא צריך לדעת לתכנת את פעולת המכונות או לתפעל בעצמו את הכרסומת הממוחשבת. יש אנשי מקצוע שאחראים על כך. על המעצב להכיר את היישומים האפשריים ולעבוד עם אנשי המקצוע המתאימים. אין ספק שלניסיון שמצטבר לאורך השנים יש חשיבות, אך את הבסיס לומדים במגמה.

חשוב להבין שהלימודים אינם מסתיימים עם קבלת התואר. וזה נכון לרוב המקצועות. מעצב חייב להמשיך ללמוד ולהתמקצע כל הזמן. אבל אחד המאפיינים המהנים במקצוע זה הוא החידוש והלמידה בכל פרויקט ופרויקט. כאשר מעצב מתחיל פרויקט, עליו ללמוד את הרקע שלו לעומק. ייתכן מצב בו מעצב תעשייתי יעבוד במקביל על פיתוח צעצוע לתינוקות, על מוצר רפואי ועל מוצר בטחוני. עליו ללמוד ולהכיר את הרקע של כל תחום לעומק כדי לעשות את עבודתו בהצלחה.